<h1>מרדכי סימן תרמ"ח</h1>
<h2>דף ד.</h2>
הכא מקלא קלי איסורא מהכא שמעינן דבדרבנן היכא דליתיה לאיסורא בעיניה שמבטלים אותו לכתחילה ואיסור דאורייתא אין מבטלין אפילו ליתיה לאיסורא בעיניה. כך פסק רשב"ט. ולראבי"ה נראה דבדרבנן היכא דלא הוי דבר שיש לו מתירין מבטלין לכתחילה אפילו איתא לאיסורא בעיניה. שלא הוצרך התלמוד לחלק ביניהם, בין מיקלא קלי איסורא, בין איתא בעיניה אלא לרב אשי משום דיש לו מתירין. וה"מ בדבר שהוא מדרבנן ואין לו שורש מן התורה דוגמתו מפורש לו וליכא למיגזר. אבל סתם יינן שהוא מדרבנן כיון דכתיב ישתו יין נסיכם והוא שנתנסך בפי' לע"ז, אין מבטלין לכתחילה אפילו סתם יינן. ולא דמי למוקצה שגזרו משום הוצאה, שאין דומהגלו.
ורשב"ם פי' דבמידי דאכילה אין מבטלין האיסור כגון תרומה שנפלה לפחות ממאה שעל דבר זה נשנה במסכת תרומות (פ"ה ט) וכן איסור שנפל לקדרה פחות מס'. וק"ל דהא הכא בענין איסור טלטול מוקצה קאמר, ואע"ג דאין מבטלין איסור לכתחילה.
